וַתֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אִיזֶ֣בֶל אִשְׁתּ֔וֹ אַתָּ֕ה עַתָּ֛ה תַּעֲשֶׂ֥ה מְלוּכָ֖ה עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל ק֤וּם אֱכָל־לֶ֙חֶם֙ וְיִטַ֣ב לִבֶּ֔ךָ אֲנִי֙ אֶתֵּ֣ן לְךָ֔ אֶת־כֶּ֖רֶם נָב֥וֹת הַיִּזְרְעֵאלִֽי׃
האָט זײַן װײַב אִזֶבֿל צו אים געזאָגט: פֿירסט דו אַצונד די מלוכה איבער ישׂראל? שטײ אױף, עס שפּײַז, אַז זאָל דײַן האַרץ זײַן פֿרײלעך. איך װעל דיר געבן דעם װײַנגאָרטן פֿון נָבֿות דעם יִזרעאֵלי.
תרגום יונתן
וַאֲמַרַת לֵיהּ אִיזֶבֶל אִתְּתֵיהּ אַתְּ כְּעַן תַּצְלַח מַלְכוּתָךְ עַל יִשְׂרָאֵל קוּם אֱכוֹל לַחְמָא וְיִשְׁפַּר לִבָּךְ אֲנָא אֶתֵּן לָךְ יַת כַּרְמָא דְנָבוֹת יִזְרְעֶאלָה: